בשנים האחרונות ישראל ראתה בקטר שחקן מייצב וקונסטרוקטיבי בעזה, ואפשרה לאמירות הקטנה להזרים סכומי כסף גדולים לצרכים אזרחיים ברצועה. בעקבות התנפצות קונספציית ‘תמריצים כלכליים תמורת שקט’ מול חמאס, ולאור התמיכה הכספית, לוגיסטית, מדינית ותעמולתית שקטר מספקת לארגון הטרור הרצחני, על ישראל, ארה”ב וכלל מדינות המערב לשנות את גישתן כלפי קטר.

חשוב לזכור – המטרה העליונה של קטר מהתיווך בעניין בני הערובה המוחזקים בידי חמאס היא לשמר את ארגון הטרור ואת שליטתו בעזה. קטר משתמשת במו”מ על שחרור החטופים הן לזכות בנקודות מול ארה”ב ואירופה, והן כדי להפעיל לחץ על ישראל לצמצם או להשעות את המבצע בעזה. אולם ככל שיופעל יותר לחץ על קטר, והיא תעמוד בפני הצורך לבחור באופן ברור בין הפגנת נכסיות למערב לבין המשך התמיכה בחמאס, היא תפעל ביתר נמרצות ואפקטיביות לשחרור החטופים.

קטר מארחת את מטה חמאס בחו”ל ומנהיגי חמאס מאז 2012, ומימנה את ארגון הטרור עוד לפני כן. ב- 18 באוקטובר, ארה”ב הטילה סנקציות על בכיר חמאס המתגורר בקטר שהיה מעורב בהעברת עשרות מיליוני דולרים לחמאס ברצועה, כולל לזרוע הצבאית של הארגון. בשבת השחורה, בעוד מחבלי חמאס רוצחים, אונסים וחוטפים ישראלים, משרד החוץ הקטרי פרסם הודעה המאשימה את ישראל באופן בלעדי במתרחש.

רשת אל-ג’זירה הקטארית מהווה זרוע להפצת תעמולה ארסית נגד ישראל ונגד מדינות הסכמי אברהם. במלחמה הנוכחית היא הגורם הדומיננטי בשילהוב היצרים נגד ישראל באמצעות שידורים בלתי פוסקים מבתי החולים בעזה, תוך התמקדות בפגיעות בילדים ובנשים ובאמצעות שיווק מסרי חמאס. יתרה מזאת,  כל מי שצופה באל-ג’זירה בערבית רואה כיצד הרשת מדווחת בזמן אמת על תנועת כוחותינו בשטח, מה שבודאי יוכל לתרום מידע רלוונטי למפקדי חמאס.

בה בעת, קטר מתקרבת לארה”ב ומדינות אירופה. היא מארחת את הבסיסים הצבאיים החשובים ביותר של ארה”ב במזרח התיכון. קשרי המסחר שלה עם מדינות כגון ברטינה, צרפת, איטליה וגרמניה הולכים ומתעמקים, במיוחד לאור רצונה של אירופה למצוא אלטרנטיביות לגז הרוסי. בינואר 2022, ארה”ב העניקה לקטר את המעמד הרשמי של “בעלת ברית מרכזית שאינה חברה בנאט”ו.”

אירועי  ה-7 לאוקטובר, מחייבים את ישראל ומדינות המערב להתייחס לא רק לחמאס-דאע”ש שהתפתח ברצועת עזה, אלא גם לחסות שאירגון זה מקבל מקטאר. ביקורת זו מצטרפת לביקורת אירופאית בעניין מותם של אלפי עובדים זרים בקטר בעקבות תנאי עבודה זוועתיים, ובעניין התנכלות הרשויות הקטריות בקהילת הלהט”ב. קטר רגישה מאד לתדמיתה הבינלאומית, דבר שהוביל להסתבכותה בפרשת שוחד לכאורה לחברי פרלמנט אירופי המכונה קטר-גייט.

גם כיום יש גורמים במערכת הישראלית והבינלאומית שמתעקשים לראות בקטר שחקן חיובי ורצוי, גם בהקשר המו”מ לשחרור החטופים וגם בהקשר של פתרונות עתידיים לעזה שלאחר המלחמה. זוהי טעות קשה. קטאר איננה מתווכת ניטראלית וכאמור האינטרס המרכזי שלה הוא שרידותו של חמאס. הגיע הזמן לשנות את המדיניות מול קטאר. יש לדרוש מארה”ב להפעיל כלפיה גם “מקלות” ולא רק “גזרים”.. יש לתבוע מקטאר לגרש לאלתר את מנהיגי חמאס שבשטחה ולראות את אלה כיעדים לפגיעה ממוקדת מצד ישראל.

יש לתבוע מוושינגטון לבחון מחדש את יחסיה עימה עם קטאר, ובמסגרת הלחץ עליה לשקול  , השעיה של הסכמים כלכליים, דיפלומטיים וצבאיים, ובחינת אפשרויות להעברת הבסיסים האמריקאים לאיחוד האמירויות או לסעודיה, דבר שיוכל לתרום גם לתהליכי הנורמליזציה באזור. יש לעודד את המגזר העסקי והאזרחי, מוסדות אקדמיים וארגוני ספורט, לסרב להשתתף באירועים בחסות קטרית עד שכלל החטופים ישוחררו. יש לסייע למשפטנים להגיש תביעות נגד קטר בשם קורבנות הטרור החמאס. אם קטר לא תפעל באופן אפקטיבי לשחרור החטופים, ותמשיך לתמוך ולארח את חמאס, על ארה”ב לבחון החלפת מעמדה של קטר כ”בעלת ברית מרכזית” למעמד של “מדינה תומכת טרור.

כמו כן על ישראל להבהיר שאם קטר לא “תספק את הסחורה” בעניין החטופים, ולא תנתק את קשריה עם חמאס, לא יהיה לה שום תפקיד בזירה העזתית, גם ביום שאחרי. במציאות החדשה של אחרי ה-7 לאוקטובר, אסור לישראל ולמדינות העולם הנאור להעלים עין מהצביעות של מדינה שמתיימרת להיות גורם אחראי במרחב ובעלת ברית של המערב, אך בפועל מהווה משענתו הנאמנה של חמאס-דאעש.

פורסם ב-N12 בתאריך 20.11.2023.