בתחילת המלחמה טען פוטין כי יעשה הכול כדי להגן על רוסיה, כולל שימוש בנשק גרעיני, אך הסתייג וטען כי רוסיה לא תהיה הראשונה שתשתמש בנשק גרעיני. בפברואר 2023 הודיע פוטין על כוונתו להשהות את השתתפות רוסיה בהסכם START מול ארה”ב, הסכם שמגביל את מספר ראשי הקרב הגרעיניים. יצוין כי בניגוד לנשק גרעיני אסטרטגי, ארה”ב ורוסיה אינן חתומות על הסכמי בקרת נשק הנוגעים לנשק גרעיני טקטי.

במרץ אותה שנה הצהיר פוטין כי עד יולי 2023 תושלם בנייתו של מתקן לאחסון נשק גרעיני טקטי בבלארוס. בקיץ 2023 החלה רוסיה להעביר נשק גרעיני קצר טווח למתקני האחסון בבלארוס, קרוב לגבול עם אוקראינה. בנובמבר 2023 חתם הנשיא פוטין על חוק ליציאת רוסיה מאמנת CTBT האוסרת על ניסויים בפיצוצים גרעיניים. 

אין זה סוד כי רוסיה מחזיקה ביכולות אלה, כ-1,500 ראשי קרב גרעין טקטי, וקיימה תרגילים מסוג זה בעבר, אך עד כה לא חשפה אותם בפומבי מיוזמתה. הפעם, נוכח הדגש על הפומביות, נראה כי המטרה היא העברת מסר למערב, ופחות היערכות מבצעית של הצבא לשימוש בנשק גרעיני טקטי. 

ברקע ישנם קולות מתוך המעגלים הפנימיים בקרמלין הקוראים לשנות את מדיניות הגרעין של רוסיה, כדי לאפשר שימוש בנשק גרעיני. אחד המרכזיים שבהם הוא הנשיא וראש הממשלה לשעבר של רוסיה, דימיטרי מדבדב. אולם בשנה שעברה, ככל הנראה גם בשל לחץ מצד נשיא סין, הצהיר פוטין כי אין סיבה לשנות את מדיניות השימוש בגרעין. יצוין כי על פי מדיניות הגרעין הרוסית הנשיא הוא בעל הסמכות הישירה להורות על שימוש בנשק גרעיני, גם במקרה של פגיעה מנשק קונבנציונלי שמהווה פגיעה קיומית או איום קיומי על הפדרציה הרוסית.