ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה”ב מביא עימו תקווה שהממשל האמריקני הבא יסיר כבר בזמן הקרוב לפחות חלק מהמגבלות שהטיל הממשל הקודם על פעילות צה”ל בעזה, בלבנון ובאיראן.
ואולם, ייתכן שלתוצאות הבחירות יהיו השפעות ארוכות טווח ומרחיקות לכת עוד יותר לטובת ישראל, בעקבות השינוי שהסתמן בדפוסי ההצבעה של מיעוטים אמריקניים חשובים, ובראשם האוכלוסייה ההיספאנית, שהגיעה לארה”ב ממרכז אמריקה ומדרומה.
כמעט חצי מההיספאנים הצביעו בשבוע שעבר עבור טראמפ, לעומת כשליש מהם בבחירות 2020 ורק כרבע בבחירות 2016. שיעור גדול יותר של היספאנים הצביע בבחירות האלה עבור טראמפ מאשר עבור כל מועמד רפובליקני אחר מאז שנות ה-70 (למעט ג’ורג’ בוש מהמדינה הדרומית טקסס בבחירות 2004). השינוי הזה משמעותי במיוחד, משום שההיספאנים הם הקבוצה הדמוגרפית בעלת שיעור הריבוי הגבוה ביותר בארה”ב. בעוד בשנת 2000 היו רק כ־14 מיליון מצביעים רשומים שהם היספאנים, כיום יש יותר מ־36 מיליון היספאנים שהם מצביעים רשומים.
במשך שנים ארוכות נהנתה המפלגה הדמוקרטית, שזכתה לתמיכתה של קואליציה מגוונת של מיעוטים, למרבית קולותיהם של ההיספאנים. הם נחשבו כמעט לקולות דמוקרטיים בטוחים. שיעור הלבנים בארה”ב נמצא בירידה מתמדת, והמפלגה הדמוקרטית האמינה שעתידה הפוליטי ורוד. עם תמיכה מובהקת בקרב המיעוטים האתניים והגזעיים (היספאנים, שחורים ויהודים), היה נראה כי בסיס התמיכה המסורתי של הרפובליקנים הולך ומצטמצם, ואילו התמיכה בדמוקרטים הולכת וגדלה.
לתרחישים האלה היתה משמעות בעייתית מאוד עבור ישראל. בסקרי דעת קהל שנערכו בשנה האחרונה התגלו הבדלים משמעותיים מאוד בין התמיכה בישראל בקרב רפובליקנים לבין התמיכה בה בקרב הדמוקרטים. סקר של מכון המחקר “גאלופ” ממארס האחרון הראה כי רוב עצום של רפובליקנים אוהד את ישראל לעומת הפלשתינים (80 מול 7 אחוזים), בעוד רוב קטן של דמוקרטים מעדיף את הפלשתינים על פני ישראל (43 לעומת 35 אחוזים).
מחשש לתקווה
קברניטי מדיניות החוץ של ישראל ומי שאמונים על יחסיה עם ארה”ב חששו שהמצב הזה יעמיד את ישראל בתוך כמה שנים בפני שוקת שבורה. חלקם ההולך וגדל של היספאנים ושחורים באוכלוסייה האמריקנית, הצבעתם הכמעט-אוטומטית לטובת הדמוקרטים והיחלשות התמיכה בישראל בקרב הדמוקרטים – צבעו את העתיד בצבעים קודרים מאוד מבחינתה של ישראל.
ההצבעה ההיספאנית לטראמפ אינה מבטאת בהכרח תמיכה בישראל, משום שהנושאים שעמדו בראש סדר היום בבחירות היו בעיקר כלכלה והגירה. נותר גם עדיין לראות אם מדובר בהצבעה חד־פעמית או בתופעה מתמשכת. ואולם, אם אכן מדובר בשינוי יציב שימשיך ויבוא לידי ביטוי גם במערכות הבחירות הבאות, אזי שינוי בדפוסי ההצבעה של קבוצת המיעוט המשמעותית ביותר בפוליטיקה האמריקנית הוא בשורה חשובה מאוד לישראל ולמעמדה בארה”ב.
פורסם בישראל היום, בתאריך 10.11.2024.
**הדעות המובעות בפרסומי מכון משגב הן על דעת המחברים בלבד.**