המלחמה שוב העלתה לכותרות את אונר”א, לאחר שבן ערובה ישראלי סיפר עם שובו כי הוחזק בביתו של מורה באונר”א, ולאחר שהוצגו עדויות להימצאות תחמושת מתחת לארגזים של הסוכנות.

אבל הבעיה עם אונר”א חריפה הרבה יותר: אין עוד גורם ב־75 השנים האחרונות שאפשר, הגשים, תמך, הצמיח והעצים את האידיאולוגיה הפלשתינית כמו סוכנות אונר”א. אידיאולוגיה זו שוללת את הציונות ואת מדינת ישראל, מטפחת פליטות נצחית של רוב הפלשתינים ודורשת שיבה מאסיבית של אותם “פליטים” לישראל. החזון הזה הוא שעמד בבסיס הזוועות ב־7 באוקטובר, והגיע הזמן שישראל תתמודד איתו באופן ישיר.

אונר”א אינה סוכנות לסיוע או לשיקום הפליטים הפלשתינים, כי אם כלי להנצחת קיומם עד שתתאפשר שיבתם לישראל. היא מעניקה מעמד פליט פיקטיבי ליותר מ־75 אחוזים מאוכלוסיית עזה, ובכך נותנת להם גושפנקה בינלאומית לתחושתם כי ביתם האמיתי אינו ברצועת עזה – כי אם באשקלון, באשדוד או בבאר שבע.

המסר שמועבר בעצם קיומה של אונר”א, וכמובן במערכת החינוך ובמעטפת הדיפלומטית והציבורית שהסוכנות מעניקה לפלשתינים, הוא שהתביעה לחיסולה של ישראל היא לגיטימית. סוכנות אונר”א היא הגרסה הבינלאומית לקריאות האנטישמיות של “מהים ועד הנהר”, שכן משמעותן זהה: תביעה לחיסול מדינת היהודים ולהחלפתה במדינה ערבית.

בשנים האחרונות היו כמה יוזמות בינלאומיות להפסיק את המימון לאונר”א, אך בכל המקרים האלה הפצירו צה”ל ומערכת הביטחון בכל הגורמים האפשריים להשיב את המימון ולאפשר לאונר”א להמשיך לפעול. האינטרס שהכתיב את העמדה הזאת היה תמיד קניית שקט לטווח הקצר. כעת, יחד עם שאר הקונספציות שקרסו, ומכיוון שעזה ממילא תידרש לבנייה מהיסוד – הגיע הזמן להניח לאונר”א.

כל עוד זה לא המצב, חשוב שתדע כל אם עברייה כי ביד האחת נלחמים מדינת ישראל וצה”ל במחבלי חמאס בעזה, וביד השנייה מאפשרים את המשך קיומה של סוכנות אונר”א, שמבטיחה כי יקומו עוד ועוד דורות של פלשתינים, שרק ימתינו לרגע שבו יוכלו לעשות בנו שפטים. האבסורד הזה חייב להיפסק.

פורסם בישראל היום, בתאריך 4.1.2024.