לפרק את הציר המונגולי

כבר מדיווחי המלחמה הראשונים היה ברור שהאכזריות המפלצתית של חמאס איננה נאצית; מהעדויות הנצברות ופקודות המבצע של חמאס מתברר, שהמפלצתיות החמאסית לא הייתה ספונטנית, אלא דוקטרינת הלחימה של ג’ינג’יס חאן.

זו דוקטרינת הכרעה שמבוססת על חשיבתו של סון טסו הסיני – המקביל בחשיבתו הגאונית לקלאוזביץ המערבי.

יסודותיה של הדוקטרינה הם: טקטיקה של גישה עקיפה; הימנעות מקרב סדור, אלא אם כן נערך בתנאים נוחים ביותר; הטרדה מתמדת ושוחקת של האויב; התקפת פתע במבצעי טרור וגרילה; אומנות הסתתרות והסתרת כוונות; לוחמה פסיכולוגית שנועדה לשלוט בכוח הרצון של האויב ולהרדים אויב עשיר ומפונק.

אויב כזה הייתה סין שפתחה את שערי חומתה ואפשרה לאויב להסתובב בה, להכירה על בוריה ואף להיכנס לתחומה ולכובשה כמעט ללא לחימה.

גורם משפיע בדוקטרינה הוא מודיעין מדויק. לשם השגתו הוחדר ליעד התקיפה “גיס חמישי” שאנשיו התגוררו, סיירו וריגלו את הארץ במטרה לאסוף מודיעין וכן להוריד את מוראל האוכלוסייה באמצעות רציחות אכזריות ואקראיות; אלו, נועדו לגרום לתושבי ישוב שאותו עמדו לתקוף, להיסגר בבתיהם, כדי להבטיח שבהתקפה לכיבושו, יחוסלו כל תושביו.

לפי המידע המוקדם שנאסף הפרשים הקלים והמהירים של עוצבות הטומאן, שדאגו להסתיר את נוכחותם ואת הכנותיהם, הפתיעו והממו את היישוב שתקפו ובחסות ההלם והאימה, ערפו, שחטו, שרפו, אנסו, בזזו, החריבו והשמידו כל חפץ מיותר מבחינתם והמשיכו ליישוב הבא. עשרות ואולי מאות שנים אחרי הבליץ הג’ינג’יסחאני, די היה באדם שיצעק מתוך שינה “מונגולים”, כדי שעיר שלמה תתרוקן כליל מתושביה.

בהתבסס על הדוקטרינה הסדורה הזו, עוצבות הטומאן של ג’ינג’יס חאן התנפלו במאה ה-13, כסופת הוריקן, על העולם במטרה להשליט בו את תרבותם.

אחרי שהרסו בזמן קצר יחסית את הערים האגדיות בוכרה וסאמארקנד ושמו קץ לתור הזהב של האיסלאם הם פנו לאירופה והגיעו עד לויסלה והסתלקו ממנה ביוזמתם.

ברוסיה הוקמה ממלכת ‘הורדת הזהב’ ששלטה בה 200 שנה והטביעה “חותם מונגולי בל יימחה על האופי הרוסי”.

כמעט וודאי שהמלחמה בישראל משרתת ‘ציר מונגולי’: רוסיה עם חותם מונגולי וטהרן עם דוקטרינה מונגולית.

האינטרס של רוסיה במלחמה: להיחלץ מהסטיכיה האוקראינית בכבוד; האינטרס האירני: למנוע הכרה של סעודיה בישראל, בידיעה שהיא נועדה לממש את חזון חידושו של תור הזהב האיסלאמי שג’ינג’יס חאן שם לו קץ ב-1258; להסרת המזלג שהסונה תקעה בעיני השיעה, גויסו חמאס וחיזבאללה.

את הציר המונגולי צריך לפרק עכשיו ע”י הוצאת רוסיה שבניגוד לפאנטיות השיעית של טהרן, האינטרסים שלה שונים.

הגיית הרעיון היצירתי לניתוקה הוא מבחנה הגדול של המדינאות האמריקנית.

מבודד מרוסיה שעשויה לממש את האינטרסים שלה בדיפלומטיה, הפלתו של המשטר הנאצו-איראני בטהרן, עשויה להיות קלה יותר. מנותקת מטהרן ומסעודיה – אבן ראשה בסדר האזורי החדש שטהרן חותרת לסכלו, קהיר היא המפתח לסיום המלחמה בהעברת פליטי עזה לשטחה.

הטאבו על רעיון העברתם (העברתם מתנגשת במדיניות הנצחת הפליטות במצבה ב-49) נשבר השבוע ע”י א-סיסי בהצעתו שישראל תעבירם לשיקום בנגב;

את המערכה הצבאית בצפון וגם בדרום, צריך לנהל לאור מידת הצלחתה של המדינאות הישראלית לקבל בעצמה את רעיון ‘הציר המונגולי תחילה’ ולשווקו לארה”ב. למימושה, אם תתקבל, עשויה להידרש השהייה של המהלך הקרקעי ברצועה.

את ההשהיה צריך לנצל להמשכת ‘הכתוש’ בתפיסת ‘הכתוש וכבוש’ של צה”ל, להמשך מאמצי שחרורם של החטופים, לתגובות על תקיפת ישראל בצפון, שישרתו ככל הניתן, את המתקפה בצפון אם היא תתבצע ולמאמץ לטילטולן של הדמוקרטיות הליברליות המפונקות בהפצת סיפורי ג’ינג’יס חאן והדוקטרינה שלו, בדגש על “הגיס החמישי”.

פורסם בערוץ 7, בתאריך 25.10.2023.