בדמוקרטיות אחרות, אמירה כמו של תא”ל גולדפוס הייתה מסתיימת בהדחתו

/*! elementor - v3.19.0 - 28-02-2024 */ .elementor-widget-image{text-align:center}.elementor-widget-image a{display:inline-block}.elementor-widget-image a img[src$=".svg"]{width:48px}.elementor-widget-image img{vertical-align:middle;display:inline-block}

גולדפוס לא מעד. לא הייתה זו שגיאה בתום לב, אלא התבטאות מחושבת, בנאום שטרח לכתוב ולשאת לפני מצלמות. תוכן נאומו הפתיע את מפקדיו וגם את דובר צה”ל. נראה שהיה ברור לו שלו היה מעדכן אותם, היה מקבל פקודה להימנע מלומר את הדברים. התרסתו כלפי הדרג המדיני היא בחזקת שיבוש חמור ביחסי דרג מדיני־דרג צבאי בישראל, שממילא משובשים זה מכבר.

דברי גולדפוס, גם אם רבים יכולים להזדהות עם תוכנם, הם מעשה שלא ייעשה בדמוקרטיה, שבה הדרג הצבאי כפוף לדרג המדיני. התבטאותו גם פגעה ביכולתו לפקד על אנשיו. איזה תוקף מוסרי יהיה לגולדפוס בבואו לדון בפועלו של מי מפקודיו שינהג באופן דומה? בדמוקרטיות אחרות, התרסה של קצין בכיר, מוכשר ככל שיהיה, הייתה מסתיימת בהדחתו המיידית של הקצין, לא רק מתפקידו כמפקד אוגדה, אלא מהצבא.

המאמר פורסם במעריב, בתאריך 21.3.2024.