פרופ' קובי מיכאל 
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני 
פרופ' קובי מיכאל 
אל"מ במיל' פרופ' גבי סיבוני 
מבוא
מיזם ישראל 2.0 נובע ממשמעותם המכוננת של אירועי שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, שנצרבו בתודעה הלאומית הקולקטיבית הישראלית לשנות דור. מדינת ישראל שלאחר 7 באוקטובר כבר איננה אותה מדינה שהייתה עד אז, ולא תוכל לחזור להיות אותה מדינה שהייתה. האירועים ערערו באחת שורה ארוכה של הנחות יסוד ופרדיגמות היסטוריות שהיו נדבך לתפיסת הביטחון הלאומי. חלקן הגדול כבר אינו רלוונטי למציאות החדשה שאליה נקלעה מדינת ישראל, ואין בהן כדי לאפשר פיתוח כלים ורעיונות להבטחת קיומה, ביטחונה ושגשוגה של המדינה בתנאים החדשים שנוצרו. המיזם צופה פני עתיד ומבקש להתכתב עם שינויים ומגמות בעקבות מה שקרה.
מטרות המיזם
1) לבחון ולנסח את הנחות היסוד המעודכנות לתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל על בסיס ניתוח המציאות הגאו-אסטרטגית שהתפתחה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר.
2) לאפיין את האתגרים המרכזיים ולמפות את הפערים שבין המצב הקיים למצב הרצוי בהתייחס להנחות היסוד המעודכנות.
3) לגבש המלצות למדיניות לצורך צמצום הפערים והתקדמות למימוש החזון של ישראל 2.0 בהתייחס להנחות היסוד המעודכנות.
ביטחון
בפני הדרג הנבחר אין אמצעים לבקרה אפקטיבית על הפיקוד הבכיר של צה"ל ועל עבודת המטה שלו. יש לבנות שורת מנגנונים לשיפור האחריותיות של הדרג המבצעי, וכן לשנות את מנגנון ההדחה של ראשי ארגוני מערכת הביטחון. כך למשל, מוצע לחזק את מנגנון השימוע הפרלמנטרי הישראלי, ולאמץ חובת התייצבות ואמירת אמת עם סנקציה פלילית.
משפט
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
פרדיגמת שתי המדינות
פרדיגמת שתי המדינות החיות בשלום זו לצד זו איבדה את הרלוונטיות שלה בעת הזו, ואין לה משפט קיום בתנאים הקיימים בכלל, ובאלו שלאחר 7 באוקטובר בפרט. נכון יהיה לשקול מתן מענה לסוגיה הפלסטינית בשתי חלופות אפשריות:
1) מסגרת מולטילטרלית-אזורית, במסגרת הארכיטקטורה האזורית החדשה שתתעצב.
2) שלטון מקומי על בסיס גאוגרפי וזהותי/שבטי/חמולתי, כשהרשות הפלסטינית תפורק ותוחלף בשלטון פדרלי.
כלכלה וקיימות ביטחונית
נדרש לאפשר לצריכה הפרטית לגדול, שבתורה תוריד את יוקר המחיה, ובמקביל גם לייעל ההוצאות הממשלתיות. די לשבור את המעגל הזה נדרשת מנהיגות שהעניין הכלכלי נמצא בראש מעייניה והיא מוכנה לשלם על כך מחירים פוליטיים ואישיים, יחד עם אומץ, ידע ויכולת ניהול לביצוע המהלכים השונים.
ישראל בזירה הבין-לאומית
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל - ארה"ב
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל - רוסיה
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל -סין
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
המרחב האינדו-פסיפיק
ישראל צריכה לשנות את גישתה למרחב האינדו-פסיפיק, ולאמץ מדיניות רשמית כלפי המרחב שמכירה בחשיבותם של יחסי הגומלין בין האינדו-פסיפיק לבין המזרח התיכון. על ישראל לפעול באסיה במסגרת שיתופי פעולה בתחום הפיתוח הבר-קיימא, וכן בשביל לבלום מגמות אנטי-ישראליות ביבשת.
יחסי ישראל -אירופה
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל וארגונים בין-לאומיים
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל והזירה האזורית
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל ומדינות השלום
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
יחסי ישראל - טורקיה
נכון תעשה ישראל אם תבהיר לטורקיה כי על המשך הענקת החסות לארגוני טרור, ובפרט לחמאס, לא תעבור עוד לסדר היום. חשוב שישראל תתעקש על נוכחות ואף הרחבה של פריסת הכוחות האמריקניים במשולש הגבולות סוריה-עיראק-ירדן. כך תוכל למנוע את התבססותם של אסלאמיסטים פרו-טורקיים וכוחות עוינים אחרים בירדן.
יחסי ישראל - קטר
יש להשיק קמפיין תקשורתי נרחב שיחשוף את פרצופה האמיתי של קטר כמדינה תומכת טרור, ויערער את תדמיתה כמדינה מוסלמית מתונה ומתווכת הגונה. מומלץ לקובעי מדיניות בישראל למקד את מאמציהם גם בדרגים נמוכים בארצות הברית לחשיפת המניעים העומדים מאחורי מדיניות החוץ הקטרית וההשלכות הבעייתיות של השפעתה באקדמיה האמריקנית.
אקדמיה
מומלץ לאמץ מדיניות של נייטרליות פוליטית במוסדות האקדמיים. עדיפות תינתן לאימוץ תקנות מתאימות בצורה וולונטרית – כלומר, שהמוסדות האקדמיים יעשו זאת בעצמם – ואם לא אז באמצעות חקיקה או תקנות. הזכות להביע עמדה בנושאים שעל סדר היום תישמר לכל אדם באופן פרטי, אולם לא כחלק מתפקידו האקדמי.
תקשורת ושיח ציבורי
מוזמנים לקרוא בקישור המצורף
פיתוח היאחזויות של מגויסים חרדים בגבולות
יש לבחון הקמת גרעינים חרדיים שיישלחו להתיישב בפריפריה ובגבולות כמסגרת אחידה של בני הקהילה החרדית בלבד. חברי הגרעינים יתגייסו לצבא, אך ישרתו רק במסגרת ההיאחזות, בהתאמה לאוכלוסייה החרדית ואורח חייה. הם יקימו יחדיו קהילה של צעירים שיעסקו גם בעבודת הבינוי וההתיישבות, אך במקביל יקפידו על אורח החיים התורני ולימוד התורה.