ממצאי הסקר הם תמרור אזהרה בוהק ומטריד. אובדן האמון ברמטכ”ל מובהק, ולכן חמור במיוחד. לזה מצטרפים סקרים אחרונים של כלל הציבור המצביעים על שבר אמון ברמטכ”ל. לפיכך, חובה על הרמטכ”ל לבחון היטב את המשך דרכו בצבא ולשקול האם לא ייטב שיתפטר בהקדם כדי לאפשר את תחילת שיקום מעמדו של הצבא בעיני החברה ובעיני משרתיו.

כללי

בחודשים האחרונים תכפו התבטאויות של חיילים וקצינים זוטרים ובכירים בדרגי השטח ששיקפו כרסום במידת האמון של מפקדי המילואים בפיקוד העליון של הצבא ובאופן ניהול המלחמה ברצועת עזה ובלבנון. לצד התבטאויות אלו, בולטות התבטאויות בדבר הביטחון של אותם מפקדים ביכולת הצבא לממש את מטרות הלחימה, להכריע את חמאס ברצועת עזה ואת חיזבאללה בלבנון. זאת תוך הפגנת נחישות ומסירות גבוהים למימוש מטרות המלחמה.

התחושה הייתה שהסדק באמון מפקדי המילואים בפיקוד הבכיר של הצבא מתרחב, וכי מתחת לפני השטח מתפתח משבר אמון חמור של הדרג הלוחם בפיקוד העליון של צה”ל. הדברים באו לידי ביטוי כאשר חיילי מילואים התבטאו באופן חופשי יותר, בין אם במהלך שירותם הפעיל ובין אם לאחריו או בהפוגות שבין משכי השירות הארוכים. ניתן היה להניח שמשבר האמון של החברה ברמטכ”ל ובצבא, כפי שבא לידי ביטוי גם בסקרי יולי ואוגוסט 2024 של המכון למחקרי ביטחון לאומי,[1] מחלחל גם אל שורות הצבא פנימה, בוודאי כשמדובר במערך המילואים. אלא שלמרות ההנחה בדבר הזליגה מהחברה אל משרתי המילואים, ולמרות הבעבוע מתחת לפני השטח, לא היה לתחושות ולהערכות כל תיקוף עובדתי מוצק. מאחר שמדובר בהתפתחות מטרידה, ביקשנו לבדוק את הנושא לעומקו באמצעות סקר מקיף בקרב חיילי מילואים.

במהלך חודש אוגוסט 2024 ביצענו סקר באמצעות מכון הסקרים לזר מחקרים בראשותו של ד”ר מנחם לזר.[2] הסקר בדק את עמדות חיילי מילואים בנושאים שונים הקשורים למידת האמון שלהם בדרגים שונים במערכת הצבאית וביכולות הצבא להשיג את מטרות המלחמה. במסגרת הסקר הוצגו שמונה שאלות המתייחסות למידת האמון בפיקוד הבכיר של צה”ל, בהודעות דובר צה”ל, באופן ניהול המלחמה על ידי הפיקוד העליון, במידת האמון במפקדים בדרגי השדה וביכולות צה”ל ועמדתם בשאלת התפטרות הרמטכ”ל והפיקוד הבכיר המעורב בכישלון ה-7 באוקטובר.

בשל רוחב היריעה וחשיבותם של ממצאי הסקר המקיף, בחרנו לנתח את הממצאים ולהציגם בכמה מאמרים, שהראשון שבהם יתמקד במשבר האמון המעמיק של משרתי המילואים בדרגי השטח בפיקוד הבכיר של הצבא ובאופן ניהול המלחמה. עוד ננתח כאן גם את מידת הביטחון של אנשי המילואים ביכולות צה”ל למימוש מטרות המלחמה.

במאמרים הבאים נתמקד בסוגיות הקשורות להרכב החברתי של מערך המילואים בזרוע היבשה, במשמעויות של הפילוח שביצענו בסקר על מודל צבא העם ומודל הגיוס, בסיבות למגמות החברתיות שהתפתחו ובפערים המתרחבים בין מאפייני הזהות של חיילי היבשה לבין הפרופיל של הפיקוד הבכיר.

מתודולוגיה

במסגרת הסקר ביקשנו לבחון את השאלות הבאות:

1. מה מידת האמון שלך ברמטכ”ל רב-אלוף הרצי הלוי?
2. מה מידת האמון שלך במטה הכללי של צה”ל?
3. עד כמה את/ה מרוצה מהאופן שבו הפיקוד הבכיר של הצבא מנהל את המלחמה?
4. האם לדעתך הרמטכ”ל ומפקדים בפיקוד הבכיר צריכים להתפטר על רקע אירועי 7 באוקטובר (ואם כן אז מתי)?
5. מה מידת האמון שלך בדרג מפקדי השדה של צה”ל (מג”ד, מח”ט, מאו”ג)?
6. מה מידת האמון שלך בהודעות דובר צה”ל?
7. מה מידת האמון שלך ביכולות צה”ל להשמיד את היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס?
8. מה מידת האמון שלך ביכולות צה”ל לסלק את חיזבאללה מדרום לבנון כדי לאפשר את חזרת תושבי הצפון לביתם?

המשיבים התבקשו גם לענות על שאלות בקשר לגיל, מספר ימי שירות המילואים מתחילת המלחמה, סוג השירות, גזרת השירות, דרגה, אזור מגורים, זהות דתית וזיקה פוליטית.

על הסקר ענו 574 חיילי מילואים המהווים מדגם מייצג של מי שמשרתים במילואים מאז ה-7 באוקטובר. טעות הדגימה היא 5.08%. הנתונים נאספו באמצעות מערכת ה-Enquera של חברת panel4all. עיבוד הנתונים והכנת הדו”ח נעשו על ידי ד”ר מנחם לזר, מנהל מכון המחקר “לזר מחקרים”.

הגיל של חיילי המילואים שנטלו חלק בסקר נע בין 21 ל-78, כשהממוצע הוא 38. מאז ה-7 באוקטובר הם שירתו בין יום אחד ל-327 ימים, ובממוצע – 174 ימי מילואים.

עיקרי הממצאים

1. מידת האמון ברמטכ”ל

רוב המשתתפים בסקר (58%) הביעו אמון נמוך מאוד או נמוך ברמטכ”ל הרצי הלוי, 22% הביעו אמון בינוני ורק 20% מחיילי המילואים שהשתתפו בסקר הביעו בו אמון גבוה או גבוה מאוד.