מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר הניעה מלחמה אזורית עם השפעות גלובליות. ישראל אינה נלחמת רק בחזית אלא גם בדעת הקהל העולמית ומול הפגנות נגד ישראל ובעד חמאס ברחובות הערים הגדולות באירופה, כמו גם בקמפוסים בארה”ב. אולם אין זה נעצר רק בהפגנות. ההשפעה של המלחמה הציפה את ההתנהלות המעוותת והמוטה של האו”ם על שלל מוסדותיו, בכלל זה התנהלות אונר”א. גם מקומם של בית הדין הבינלאומי לצדק ובין הדין הבינלאומי הפלילי לא נפקד ממצעד האיוולת והעיוות המוסרי והערכי.

על הרקע הזה ניתן לראות את התחזקותן של אותן בריתות ביזאריות ירוקות-אדומות בין גורמים אסלאמיים פונדמנטליסטיים לבין גורמים פרוגרסיביים, הנגועים בתפיסת עולם שטחית ובבורות מפחידה על אודות חמאס והאסלאם הרדיקלי, כמו גם על אודות הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה.

אלה מעידים על עוצמת הסכנה שבחלחול הנרטיב של חמאס ושל האסלאם הפוליטי והרדיקלי בקרב קהלים רבים בעולם החופשי, ולהאצה של מגמות רדיקליזציה בקרב קהילות מוסלמיות בעולם החופשי, בדגש על אירופה וארה”ב. הדהוד הנרטיב הזה ותהליכי הרדיקליזציה ברחוב מובילים להשתוללות בריונית ואלימה, המשבשת סדרי חיים ופוגעת בסמלי שלטון ותרבות כמו שרפה של דגלי לאום, השחתה של אנדרטאות לאומיות ומריחת סיסמאות בצבעי דם במרחב הציבורי.

האלימות האסלאמית הזו מעוררת גם פחדים בקרב מנהיגי העולם החופשי ומובילה אותם בעיוורון מוסרי מסוכן ללחוץ על ישראל, זאת תוך הימנעות מלאתגר את חמאס ואת איראן ושאר שלוחיה, כשידוע זה מכבר שאיראן עומדת מאחורי חלק נכבד מההפגנות והמהומות במערב. המנהיגים, בשם הדמוקרטיה וערכי העולם החופשי, מאפשרים חופש ביטוי (אלים) גם כאשר מהותו היא ערעור על עצם קיומו של אותו עולם חופשי ומתעלמים מהשימוש בו ככלי להחרבת העולם חופשי ולהמרת ערכיו המכוננים.

נהיר לכול שאם ישראל לא תנצח את החמאס בעזה ותותיר אותו כגורם שלטוני שיחזור להתעצם, הרי שזה יקרין על כל האזור וגם על העולם. תהיה זו רוח גבית לאיראן ולציר הרשע שהיא מובילה ובכללו חיזבאללה, החות’ים ושאר שלוחי איראן באזור. המיליציות השיעיות במערב עיראק ובדרום סוריה ימשיכו לפגוע גם ביעדים אמריקאים, ומעל כולם – איראן תמשיך לפעול במרחב הנוחות האסטרטגי המאפשר לה לתספק את כל שלוחיה ולעודדם להמשיך ולהסלים את המציאות הביטחונית באזור. אלה גם יהיו כשמן בעצמות ההפגנות במערב. אירוע שכזה יהיה לא פחות משער כניסה עבור האסלאם הרדיקלי לכל העולם החופשי.

טוב יהיה אם מנהיגי העולם החופשי יפנימו את מה שאמרו מנהיגי חמאס וכוהני דת אסלאמיים טרם ה-7 באוקטובר ולאחריו, ויקשיבו היטב למה שאומרים מנהיגי איראן. יש להבין את יסודות האסלאם הפוליטי ואת רוח הג’האדיה-סלפיה, כדי להבין שישראל היא רק היעד הראשון. חזונם מרחיק ראות ולכת, הם שואפים לכינון אומה אסלאמית, עולם אסלאמי, חוק אסלאמי וציביליזציה אסלאמית. בעולם לא יהיה מקום לשוחרי חופש וזכויות אדם, גם לא לחסידי חופש הביטוי וההתארגנות, לא לנשים ולפמיניסטיות ובוודאי לא ללהט”בים.

על רקע הדברים האלה חשוב להקשיב למסרים בנאומו של ראש הממשלה נתניהו בפני שני בתי הקונגרס בארצות הברית (24.7.2024). הוא הדגיש שמלחמתה של ישראל בציר הרשע האיראני על שלוחיו, בדגש על חמאס וחיזבאללה, היא הביטוי המובהק למלחמתו של העולם החופשי בברבריות האסלאמית הרדיקלית. נתניהו אף הוסיף ואמר שמלחמתה של ישראל היא מלחמתה של ארה”ב, וניצחונה של ישראל יהיה ניצחונה של ארה”ב.

באמירתו זו ביקש נתניהו להשיג שתי מטרות. הראשונה הייתה להדגיש את החשיבות של המלחמה של ישראל עבור העולם החופשי כולו, והשנייה נגעה לקשר העמוק שבין ישראל לארה”ב ולמחויבותה של ישראל לקשר הזה, כביטוי להשתייכותה של ישראל לעולם החופשי בהנהגת ארה”ב.

בין אם אמירתו נפלה על אוזניים קשובות ובין אם לאו, הרי שמדובר בתיאור מהימן של המציאות שישראל מתמודדת איתה בעשרות השנים האחרונות, בדגש על שלושת העשורים של תהליך אוסלו, שאמור היה להמיר את פרדיגמת הסכסוך והמאבק המזוין הפלסטיני נגד ישראל בפרדיגמה הסדרית, שלום על בסיס הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. המציאות הזו אך הגבירה את המוטיבציה להשמדתה של ישראל. זאת בין אם בשל התחזקות החמאס ומשנתו הקיצונית, שקנתה אחיזה בלבבות פלסטינים רבים ובמוחותיהם וחבירתו לציר האיראני, ובין אם בשל תמיכת הרשות הפלסטינית בטרור באמצעות הסתה מתמשכת, הבאה לידי ביטוי באינדוקטרינציה שיטתית של הציבור הפלסטיני, המעודדת טרור ורצחנות כלפי יהודים לצד האדרת טרוריסטים ותשלום כספים למשפחותיהם ולאלו הכלואים בבתי הכלא בישראל.

מוטיבציה זו נעוצה בכפירה המוחלטת בזכות קיומה של מדינת ישראל בכלל, וכמדינת לאום של העם היהודי בפרט. ישראל נתפסת בעיני הציר הרדיקלי כייצוג משפיל של האימפריאליזם והקולוניאליזם המערבי ושל הציביליזציה המערבית, זו של העולם החופשי והנאור. לפיכך, את השמדתה של ישראל הם מזהים כשלב הראשון וההכרחי בדרך להקמת הח’ליפות האסלאמית, שבה יושלט חוק השריעה ויאוסלמו כל הכופרים. השנאה והתיעוב כלפי ישראל גואים כשישראל נתפסת כנטע זר במזרח התיכון וכמעוז האחרון שאותו יש להשמיד לפני ההשתלטות על המערב.

במובן זה, דווקא ציר הרשע האיראני מבין היטב את חשיבותה של ישראל עבור העולם החופשי כמגינתו, ולכן השמדתה היא תנאי הכרחי בעיניהם להכנעת העולם החופשי כולו. ישראל נתפסת בעיניהם כמייצגת המובהקת של הציביליזציה המערבית הדועכת (לשיטתם). אלו מייצרים את החיבור בין רכיבי ציר הרשע ומגשרים על פערים דתיים, היסטוריים ואידאולוגיים בין שיעה לסונה ובין ערבים לאיראנים.

התיעוב והשנאה אינם רק כלפי מדינת ישראל כישות מדינתית, אלא כלפי היהודים כעם. השנאה והתיעוב מעוגנים ביסודות האסלאם, בקוראן ובמורשת ההיסטורית של האסלאם מאז ימי הנביא מחמד ואכזבתו מיהודי ית’רב בחצי האי ערב (אזור אל-מדינה של היום) שלא קיבלו עליהם את האסלאם. הגישה הפרשנית הזו לאסלאם מתעלמת מפירושים אחרים לחלקים מהקוראן המדגישים יסודות של שלום.[1]

הפרשנות המדגישה את עוינות האסלאם כלפי היהודים, מתמקדת בה ומאדירה אותה, באה לידי ביטוי באלימות הקיצונית בשל הלך הרוח הזה. מתקפת חמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר היא ביטוי מוקצן וברברי במיוחד, אלא שהוא אינו הראשון, ודי אם נזכיר את פיגועי ההתאבדות נגד אזרחים, נשים, קשישים וטף.

את מתקפת חמאס ותמיכת איראן ורכיבי הציר בחמאס חשוב להבין גם כניסיון לערער את הסדר האזורי והעולמי. המלחמה של ישראל עם חמאס, איראן ושאר שלוחיה התוקפים גם את ארצות הברית היא מלחמה נגד העולם החופשי. המלחמה הזו היא ביטוי מובהק לא להתנגשות בין ציביליזציות, כי אם להתנגשות החריפה והאלימה שבין הברבריות האסלאמית הקיצונית לבין העולם החופשי, כפי שתיאר ראש הממשלה נתניהו בנאומו.

החריגה מהמרחב האזורי אל המרחב הגלובלי באה לידי ביטוי גם באמצעות תמיכתן של רוסיה וסין בציר האיראני. שתיהן מעצמות רביזיוניסטיות המבקשות לערער את הסדר העולמי הקיים ואת הובלתה של ארצות הברית את הסדר הזה. המלחמה האזורית משרתת את מטרתן זו בעצם הפגיעה בבעלת הברית המובהקת והחשובה ביותר של ארה”ב במרחב, בכוחות אמריקאים, באינטרסים חיוניים של ארה”ב ובמעמדה האזורי.

כל אלו משליכים על מעמדה הבינלאומי של ארה”ב ושוחקים, לגישת רוסיה וסין, את מעמדה ההגמוני של ארה”ב בסדר העולמי הקיים ומסייעים לשינויו.

בנאומו של ראש הממשלה בקונגרס האמריקאי הוא הניח מראה בפני העולם החופשי במטרה להנכיח את המציאות שבה אנו חיים. מאבק איתנים חסר פשרות בין המערב לבין האסלאם הרדיקלי והאלים הוא לא פחות ממלחמת עולם. לכן, הוא צודק בהבחנתו על אודות מהות המלחמה שנכפתה על ישראל.

ישראל ניצבת איתן כמבצר האחרון של העולם החופשי בפני פלישת האסלאם הרדיקלי לרחובות העולם החופשי. אם יקרוס המבצר, אם יצליחו כוחות הרשע שמובילה איראן, הנתמכת על ידי סין ורוסיה, לפרוץ את קו ההגנה האחרון הזה, תקרוס הציביליזציה של העולם החופשי אל תוך עצמה ותיפול כטרף קל לברבריות ולעריצות, וספק אם יעמוד לה מושיע.

[1] אופיר וינטר (2024). בשם אללה: הפולמוס האסלאמי סביב השלום עם ישראל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב. https://www.inss.org.il/he/publication/in-the-name-of-allah