המצב בצפון בכי רע. תושבי הצפון רחוקים מביתם כבר קרוב לשנה, ולמעשה מדינת ישראל איבדה את ריבונותה בצפון. דברי הרהב של בכירי מערכת הביטחון לא לוו במעשים, ומדינת ישראל מפקירה את הצפון לירי ישיר של חיזבאללה. מדינת ישראל חייבת, פשוט חייבת לשנות את המצב בצפון מיסודו. שינוי זה יוכל להתבצע בשני שלבים עיקריים: הראשון יהיה כיבוש דרום לבנון, שמטרתו דחיקת כוחות חיזבאללה משם והשמדת כל תשתיותיו במרחב הזה; השני צריך להיות רחב יותר, ועניינו לשנות את המצב בלבנון מהיסוד.

באשר לשלב הפעולה המיידי והראשון, ישראל נדרשת לנצל את ההזדמנות שנוצרה כעת ולהרחיב את התקיפות בלבנון בשני מעגלים. קודם כל, בתקיפת תשתיות לבנוניות בדרום לבנון. המרחב רווי בתשתיות חשמל, כבישים, וגשרים שבהם עושה חיזבאללה שימוש, ולכן חובה לשתק אותם. במקביל לכך, על צה”ל לתקוף את תשתיות חיזבאללה בדרום המדינה כהכנה לכניסת כוחות צה”ל למרחב.

קודם לתקיפה כזו, על צה”ל להודיע לתושבי דרום לבנון להתפנות מעבר לנהר הליטני. זאת לשם הגנתם, מאחר שכל דרום לבנון הוא מרחב לחימה. צה”ל וגורמי פיקוד הצפון יודעים לממש משימה זו היטב, והתוכניות לשם כך מוכנות. כל שנדרש הוא החלטה. ברור שחיזבאללה יפעל כדי לסכל את הפינוי הזה מאחר שהוא, בדומה לחמאס, עושה שימוש באזרחים כמגן אנושי. אולם ניסיון העבר מראה שהרוב המכריע של התושבים יתפנו כדי להגן עליהם ועל בני משפחותיהם. פינוי המרחב מאזרחים יאפשר להרחיב את המערכה באש, ולייצר את התנאים לכניסה קרקעים לדרום לבנון. אף שחיזבאללה הכין את המרחב להגנה עיקשת, במטרה למנוע מכוחות היבשה של צה”ל לפעול, הרי צה”ל בנוי ומוכן לכניסה שכזו במטרה להגיע במהירות לשטחים השולטים על הליטני.