אני רוצה להתחיל מהבעיה הגדולה שלנו: התרגלנו להדיר נשים מהשיח במקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר – ביטחון לאומי, מדיניות חוץ ואפילו משא ומתן על עסקת חטופים. זה לא רק עוול מגדרי – זו החמצה מהותית. נשים מביאות איתן ראייה שונה: הן מקשיבות אחרת, מנתחות אחרת ומבינות דקויות בצורה שיכולה לעשות את ההבדל בין הצלחה לכישלון.

התחלתי להופיע באולפנים בישראל, להסביר את נקודת המבט הערבית, את מה שחמאס מנסה לשדר ובעיקר את מה שאנחנו חייבים להבין כדי להתמודד טוב יותר עם המציאות המורכבת. אני חוששת שרבים ממקבלי ההחלטות – מהימין ומהשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה משליכים את ההגיון הישראלי, המערבי על האויב.

במקביל, פניתי לתקשורת הבינלאומית, שם עמד מולנו גל עצום של שנאה ודיסאינפורמציה. טסתי עשרות פעמים לארה"ב ולאירופה, נפגשתי עם מנהיגים, עיתונאים וקבוצות אזרחיות, בכדי להעביר את המסר: זו לא מלחמה בין ישראל לפלסטינים. זה לא סכסוך פוליטי רגיל. זו מלחמה של העולם החופשי מול רדיקליות אסלאמית המאיימת על העולם, ובתוכו גם על העולם המוסלמי המתון.

זה היה מאבק יומיומי. להסביר, להבהיר, להתמודד מול עמדות קדומות וסיקור עוין. המטרה לא הייתה רק לשכנע – אלא גם לשנות את הדרך שבה העולם רואה את המציאות. בנובמבר 2023, כבר התחלתי לדבר בגלוי על החשש הגדול שלי ממצרים. ההנהגה המצרית אמרה בפה מלא שמה שנעשה ע״י צה״ל בעזה ובעיקר דחיקת העזתים לדרום הרצועה היא עילה למלחמה.

התרגלנו לא להקשיב לצד השני. אולי כי ההשלכות של להקשיב הן כל כך משמעותיות ומורכבות.

כל החוויות האלו חיזקו אצלי את ההבנה עד כמה נשים חייבות להיות חלק בלתי נפרד משולחנות קבלת ההחלטות. הן מביאות איתן רגישות אחרת, יכולת לראות את התמונה הגדולה מבלי לאבד את הפרטים הקטנים, ובעיקר – יכולת לנהל דיאלוג אמיתי – גם אם קשוח. 2025 צריכה להיות שנת מפנה. הגיע הזמן שנשים יהפכו לחלק אינטגרלי מקבלת ההחלטות בתחומים כמו ביטחון לאומי, ביטחון בכלל, מדיניות חוץ ומשא ומתן. לא כי זה ראוי – אלא כי זה הכרחי.

המאמר פורסם באתר OnLife, בתאריך 10.02.2025.