שר החוץ גדעון סער וסגנית שר החוץ שרן השכל מחפשים דרכים חכמות להשקיע 500 מיליון ש"ח בדיפלומטיה ציבורית.

תקציב ההסברה החדש הזה גדול פי 20 ממה שהיה לפני תחילת המלחמה נגד חמאס ב-2023. שני המנהיגים מקיימים סיעור מוחות עם "משפיענים" ומובילי דעת קהל בנוגע להקצאת הכספים.

האתגר עצום, המאמץ ראוי, וטווח היוזמות המוצעות מרשים. אבל סער והשכל חייבים להיזהר לא לבזבז כספים על מיזמים חסרי תועלת, ובעיקר, עליהם לחולל מהפכה במסרים של ישראל. יש לאמץ ולהתאים מסרים נחושים לעמדה האסטרטגית התוקפנית ההכרחית החדשה של ישראל, ולצרף את האמונה היהודית לארסנל הדיפלומטי של ישראל.

מה שישראל אינה צריכה לעשות עם תקציב ההסברה החדש הוא להקים מנהלת הסברה ממשלתית חדשה או בירוקרטיה גדולה. יש מספיק מנגנונים קיימים כדי לתאם ולתעל את הכסף, כולל אגף הדיפלומטיה הציבורית של משרד החוץ עצמו, ובכל מקרה בירוקרטיות ממשלתיות מעולם לא היו טובות ביישום. יש לתת את הכסף לשחקנים עצמאיים וזריזים.

שנית, אין להשקיע סכומי כסף גדולים בפרויקטים של "מחקר" ההסברה או במשרדי יחסי ציבור בינלאומיים, שישמחו מאוד "לייעץ" לישראל בעלות גבוהה לאחר עריכת סקרים וקבוצות מיקוד ומחקר על האופוזיציה ועוד. זה נעשה כבר פעמים רבות.

שלישית, אין לנסות להתחרות בשחקנים רעים על ידי הוצאת סכומי עתק על סרטוני טיקטוק, אף על פי שרבים יאמרו שזה קריטי על מנת להגיע לקהלים צעירים דרך ערוץ המדיה החברתית הזה. פשוט אין דרך כרגע לגבור על מיליארדי הפוסטים האנטי-ישראליים במדיום הזה, שנשלט בידי סין.

במקום זאת, יש להשקיע במגוון רחב של פעילי דור-Z מגניבים, בהדרכה להופעה בתקשורת עבור דוברים ישראלים, בדוברים צעירים דוברי ערבית ושפות נוספות ומרקעים אתניים שונים, בהקמת רשת טלוויזיה באנגלית הפועלת 24 שעות ביממה, במאמצים לחשוף את פשיטת הרגל המוסרית של האו"ם ואת השחיתות של מיזמים הנתמכים על ידי קטאר באוניברסיטאות, ובתוכניות המדגישות את הפנים הלא-פוליטיות של ישראל בתרבות, בספורט, בטכנולוגיה וברפואה.

החשוב מכול הוא להשקיע במשלחות לישראל. במהלך 45 שנותיי בפעילות פרו-ישראלית ובמגעים עם מנהיגים ואינטלקטואלים בין-לאומיים, התברר לי באופן ברור וחד-משמעי כי אין דבר, אבל שום דבר, אפקטיבי יותר ברכישת ידידים לישראל מאשר הבאתם לביקור מתוכנן היטב בישראל. ביקורים כאלה הם תמיד משני-תפיסה באופן החיובי ביותר.

להביא משפיענים רלוונטיים לבקר בישראל זו עבודה קשה, בייחוד מאז שההמונים האלימים האנטי-ישראליים בחו"ל התחילו להפוך את ישראל למוצר מזוהם, ואכן הם הצליחו חלקית בהעלאת המחיר החברתי של אהדה ותמיכה בישראל. ברגע הנוכחי, ישנם ציבורים מסוימים שפשוט לא יבקרו בישראל.

אבל יש הרבה מגזרי מטרה טובים וחשובים עם רצון טוב בסיסי שנותר כלפי ישראל, שמובילי המחשבה ופעילי הקהילה שלהם יכולים וחייבים להיות מוזמנים לבקר כאן כדי לגלות את ישראל בכל עושרה, שאיפותיה, יופייה, מלחמותיה, פגמיה וכו'.

משלחות, משלחות, משלחות. יש לממן ולהביא משלחות של מבקרים לישראל, בשת"פ עם ארגונים פרו-ישראליים בחו"ל. זו ההצעה התפעולית העיקרית שלי לממשלת ישראל.

השרים סער והשכל חייבים גם להוביל מהפכה במסרים. המשמעות היא התאמת מסרים נחושים לעמדה האסטרטגית התוקפנית החדשה וההכרחית של ישראל.

עשרים וחמש שנים של הסברה ברוח אוסלו לא עבדו. זה פשוט אינו מספיק להסביר את הדילמות הביטחוניות של ישראל או להדגיש את הנדיבות הדיפלומטית של ישראל כלפי הפלסטינים בעבר ובעתיד האפשרי. מה שנדרש הוא שלושה מסרים מרכזיים נוספים.

הראשון הוא אמירת אמת היסטורית. המשמעות היא דגש בסיסי חדש על הזכויות ההיסטוריות והלאומיות העמוקות של העם היהודי בישראל ובירושלים. לזה יש להוסיף את ישראל כתרומת העם היהודי למדע, לטכנולוגיה, לאומנות ולתרבות בעולם המודרני, וישראל כעוגן אמין לדמוקרטיה בחלק מסוכן של העולם.

שנית, אין ברירה אלא לחבק את עוצמתה של ישראל. המסרים הישראליים חייבים לאשרר את הכוח הצבאי הישראלי ולהסביר כיצד ישראל משתמשת בצדק ובחוכמה בעוצמה הזו כדי להילחם באיראן, בג'יהאדיזם האסלאמי וב"פלסטיניות" השואפת להשמדת ישראל.

העובדה היא שישראל פועלת בכוח צבאי מכריע כדי לאתחל מחדש את הארכיטקטורה האסטרטגית האזורית ולהדוף את אויביה. ישראל מבקשת להחזיר את הדומיננטיות וההרתעה שלה בכל גבולותיה, וגם ביהודה ושומרון, והיא עוד תפעל בכוח רב יותר. איראן בוודאי תהיה הבאה בתור.