שר הביטחון ישראל כץ אומר שאם תתקבל הצעת החוק החדשה שלו לגיוס חרדים לצה"ל, מספר החרדים המשרתים בצה"ל בשנה יעלה ל-4,800 בשנת 2025, 5,700 בשנת 2026, ויגיע בהדרגה לכ-50% ממחויבי הגיוס החרדים עד שנת 2032, השנה השביעית ליישום החוק.

זאת, מתוך מאגר של יותר מ-60,000 גברים חרדים צעירים המשחררים עצמם כעת משירות צבאי או לאומי.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גיל לימון, השיב מייד כי היקף ההצעה לגיוס אינו עומד בסטנדרטים חוקתיים של שוויון, כפי שדרש בית המשפט העליון (וכפי שמצופה על ידי רוב הישראלים).

תגובה רלוונטית ומהותית יותר הייתה זו שניתנה בישיבה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת על ידי נועה מבורך מתנועת "שותפות לשירות" הדתית-לאומית.

בנאום נרגש הניפה מבורך את צו הגיוס של בעלה לשירות מילואים, שיהיה תקופת המילואים החמישית שלו מאז הפלישה והטבח בשמחת תורה תשפ"ד (השביעי באוקטובר 2023). שירות זה ייקח אותו הרחק מהבית ומארבעת ילדיו בחגי פורים ופסח, בדיוק כשם שהיה רחוק מהבית בראש השנה ובסוכות.

"דמם של תלמידי חכמים גדולים מהקהילה שלי שיצאו לקרב למען ישראל בשנה החולפת, הבעלים של חברותיי שנהרגו בקרב ושילדיהם התייתמו – צועק מהאדמה", קראה גב' מבורך.

"אני שומעת את הדיון כאן בוועדה שבו חוזרים ואומרים שאי אפשר לגייס חרדים אלא בהסכמה, שאי אפשר לגייסם נגד רצונם, שכפייה לא תועיל, וגם כי המטרה הגדולה של הצעת החקיקה החדשה היא להגיע באופן רך ואיטי ל-50% גיוס של גברים חרדים."

"אז הסתכלו שוב על צו הגיוס החמישי של בעלי! אני שואלת את כל חברי הכנסת: מדוע אני לא זכאית להנחה של 50% גם כן, להפחתה של 50% בנטל הצבאי המוטל על בעלי ועל משפחתי? תנו לי הפחתה של 50%! אקח את החגים של תשרי או את החגים של ניסן, כך שבעלי יוכל להיות בבית ב-50% מהחגים ולא נצטרך לשבת לשולחן החג לבד או ללכת להורים שלי!"

"מדוע אני לא זכאית ל-50% הנחה? מי החליט ובאיזו סמכות הוחלט שאוכלוסייה מסוימת במדינת ישראל, הציבור החרדי, זכאית להנחה של 50%? גם אני רוצה את האפשרות לבחור בעסקה כזו!"

כמובן, דרישתה של נועה מבורך להקלה ולחלוקה צודקת של נטל המלחמה היא נכונה מבחינה דתית, אידאולוגית, חברתית, משפטית ופוליטית. והצעת החקיקה של שר הביטחון כץ היא מתווה חלש ועגום שמשקף את הכוח שיש לסיעות החרדיות בפוליטיקה הישראלית.

מנגנוני האכיפה בהצעת החוק – הסנקציות הכספיות המיועדות נגד כל ישיבה שאינה עומדת במכסה ונגד גברים שמקבלים צווי גיוס אך אינם מתייצבים לשירות – הם בגדר בדיחה.

יתרה מזאת, היקף הגיוס החרדי שכץ שואף אליו אינו עונה על הצרכים המיידיים של צה"ל, שעומדים על כ-10,000 חיילים חדשים, מתוכם 6,000 עד 7,000 חיילים קרביים.

אבוי, אינני רואה פתרון לסוגיה הכואבת הזו, ללא קשר לחוק גיוס/פטור מגיוס שיעבור בכנסת זו או הבאה; ללא קשר לאילו סנקציות שתוטלנה על משפחות ומוסדות חרדיים.

מנהיגים חרדים הם ברובם תלמידי חכמים כבני 90+ שנתקעו במסגרת אידאולוגית השוגה בכך שהיא מציבה את עליונות לימוד התורה מעל לכול. הם אינם מסוגלים להסתגל למציאות ולצרכים של מדינה יהודית. והם אינם מוכנים להסתכן בשינויים הנרחבים בחברה החרדית שללא ספק יבואו בעקבות גיוס משמעותי של חרדים, אפילו במסגרות המותאמות במדויק לרגישויות החרדיות.

היה מקום להאמין שהטראומה והסבל של 15 החודשים האחרונים בציבור הישראלי הכללי ובקהילה ה"תורנית" הציונית (הדתית-לאומית האדוקה), כפי שמיוצגת על ידי גב' מבורך, יזעזעו את הקהילה החרדית מהפינה צרת האופק שלה וידחפו אותה קדימה לקראת שירות לאומי – אך לא. זה לא קרה בשום מידה משמעותית, וכנראה גם לא יקרה.